יום שני, 27 באוגוסט 2012

אם יש לך מחשב נייד, יש לך מפעל

מחשבים היו קיימים בעולם כבר באמצע שנות ה60, הם היו בגודל של חדר עבודה ענק, 9 מזגנים היו מחוברים למחשב על מנת שהמעבד לא ישרף ומי שרצה לעבוד על מחשב יכל לעשות זאת רק לכמה דקות ספורות ביום כי מחשב היה מצרך נדיר ומשותף לכל אנשי הארגון (ראו תמונה).

כמובן שהאנשים היחידים שבכלל ידעו על הדבר החדש הזה שנקרא מחשב והייתה להם גישה אליו, היו אלו שעבדו עבור חברות ענק בארה"ב כמו בנקים או IBM, ומלבדם היו עוד כמה מאות סטודנטים באוניברסיטאות נבחרות בארה"ב שהייתה להם גישה למחשב שהיה שייך למוסד בו למדו.

נקפוץ קדימה לתחילת שנות ה90, מחשבים אישיים התחילו להופיע בבתים של אנשים שאינם מהנדסים או בעלי נטייה טכנולוגית. השימושים העיקריים במחשב היו למטרות כתיבה, לאחסון מידע וילדים היו נהנים לשחק במשחקי מחשב. הרעיון של מחשבים ניידים כמעט ולא היה קיים במודעות של רוב הציבור והרעיון של האינטרנט התחיל להתפשט רק באמצע שנות ה90.

היום לכל אחד כמעט יש מחשב נייד עם גישה חופשית לאינטרנט. במהלך 20 השנים שחלפו מאמצע שנות ה90 ועד היום העולם השתנה לחלוטין. כולנו שמענו לאיזו מהפכה גרם האינטרנט וכמה העולם השתנה בגללו וכו' וכו'. אבל לצערי, לא כולם מודעים להשלכות של המהפיכה הזאת על החיים שלהם ואיך הם יכולים לנצל אותה לטובתם.

זה נכון שלרובנו יש מחשב, אבל מה אנחנו עושים איתו? בעיקר גולשים לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, צורכים תכנים מאתרים כמו YouTube, Mako, Ynet וכותבים מיילים (ראו את הרשימה המלאה כאן). מעבר לאתרים הנחמדים הללו יש עולם מלא בהזדמנויות שעומד לרשות כולנו, אם רק היינו יודעים שהוא שם... הנה כמה דוגמאות:

99Designs

עיצוב גרפי היה פעם דבר יקר, אנשים פרטיים בכלל לא העזו לחשוב על האפשרות של להעסיק מעצב גרפי לאיזה פרוייקט אישי שהם עושים. רק חברות גדולות היו עובדות עם מעצבים גרפיים ומשלמות להם הרבה כסף על כך, כמה אלפי דולרים לכל עבודה. ב 99Designs הבינו שבכל רגע נתון, יש בעולם אלפי מעצבים שמחפשים פרוייקטים לעבוד עליהם, ואם לקוח פוטנציאלי יציע 99$ לפרוייקט עיצוב גרפי שלוקח רק כמה שעות עבודה - הם ישמחו לקפוץ על המשימה.

ב 99Designs אתם יכולים להציע למכרז כל עבודה שתרצו, זה יכול להיות עיצוב אתר, לוגו, כרטיס ביקור או אפילו בקשה לעיצוב חולצה מגניבה. יש באתר כ100,000 מעצבים רשומים. אתם תקבלו בזמן קצר עשרות סקיצות שונות של מעצבים שונים מכל העולם, תוכלו לבחור עם מי מהם אתם רוצים להתקדם לאיטרציה נוספת וכך הלאה עד שתישארו עם המעצב שאתם תבחרו שיעשה עבורכם את הפרוייקט כולו. כל התהליך הזה יעלה לכם פחות מ500 שקלים, עשירית מהמחיר שהיה מקובל בתחום עד לא מזמן.

oDesk - Guro - eLance

באותו אופן שב 99Designs אתם יכולים לשכור מעצבים כאילו הייתם חברת ענק, אתם יכולים בפחות מ10$ לשעה להשכיר עוזרים אישיים שיעזרו לכם לעשות מחקר באינטרנט או אפילו לענות למיילים עבורכם, מתכנתים שיבנו לכם אתר או אפליקציה, אנשי שיווק ומכירות שיעזרו לקדם את העסק שלכם. ואלו רק דוגמאות קטנות מהמגוון הענק של אנשי מקצוע מעולים וזולים שמופיעים באתרים כמו: oDesk Guro eLance

אז איך כל האפשרויות החדשות האלו משפיעות עליכם?


בוא ניקח לדוגמה ג'ק ניקל, סטודנט לעיצוב שהקים את אתר Threadless לפני 10 שנים. מדובר באתר שמוכר חולצות טישרט. חולצות טישרט הן בהחלט לא בשורה חדשה לעולם, מעבר לזה החולצות שנמכרות באתר הן בוודאי לא האיכותיות ביותר או הזולות ביותר שאפשר למצוא. ויחד עם זאת Threadless מכר בשנה החולפת חולצות טישרט בהיקף של 30 מליון דולר. איך זה יכול להיות אתם שואלים? הנה התשובה, ג'ק הבין מה אנשים רוצים והבין שהעולם החדש הזה של האינטרנט פותח בפניו אפשרויות חדשות...



ג'ק אמר לגולשים שהגיעו לאתר משהו כזה: "תקשיבו כולם, כל אחד יכול לעלות עיצוב של חולצת טישרט לאתר שלי ואנחנו נעשה תחרות עם הצבעות. אם העיצוב של החולצה שלך ינצח, אנחנו נכניס אותו למכירה בחנות של האתר וניתן לך 1000$ כפרס... דרך אגב, אם אתה רוצה לספר על התחרות לחברים שלך כדי שיצביעו בשבילך - זה מותר. אהה ועוד משהו, אם תרצה בכל מקרה להדפיס את החולצה שלך, גם אם לא תנצח, אנחנו נעשה את זה בשבילך תמורת 20$" - זה כל המודל העסקי של האתר.

ג'ק ניצל את המצב החדש שבו מהמחשב האישי שלו, הוא יכול ליצור קשר עם מעצבי חולצות חובבנים בכל העולם ולמשוך אליו קהל קונים שאף חנות טישרט בעולם לא יכולה להביא. כאמור Threadless מכרה בשנה החולפת חולצות טישרט בהיקף של 30 מליון דולר וממשיכה לגדול בכל שנה שעוברת.

למה אני מספר לכם את כל הדוגמאות האלו?

בואו נחזור שוב פעם אחורה, לשנות ה80, זה לא היה כל כך מזמן. בשנים האלו אם היית רוצה להיות מהנדס היו לך שתי אפשרויות:

א) להיות בעל חברה בתחום ולעבוד בה בתור מהנדס (כמובן של 99% מהאנשים לא היו האמצעים להיות בעלים של חברה בתחום ולכן הם היו צריכים לפנות לאפשרות השניה).

ב) להתקבל לעבודה בחברה שמחפשת להעסיק מהנדס.

אתם יכולים להחליף את המילה "מהנדס" ב "פרסומאי", "מעצב גרפי", "עיתונאי" או כל עיסוק אחר. אם הייתם רוצים להתפרנס ממקצוע מסויים, הייתם צריכים למצוא דרך להתקבל לחברה שתעסיק אתכם, ככה העולם עבד.

זה בעצם מודל של מפעל

המודל הזה הוא מודל של מפעל כי ההנחה הסמויה שלו היא "אין לי מספיק כסף להחזיק מפעל ולכן אני משכיר את עצמי למישהו אחר שכן יכול להחזיק מפעל". ההנחה הזאת למעשה אומרת שאנחנו ב1920 ויש שומר בשער של המפעל, אנשים מחוץ לשער לא יכולים לעבוד ואנשים בתוך השער יכולים ובגלל זה אני צריך להרשים את השומר בכניסה ולמצוא דרך שיסכים להכניס אותי פנימה.

מה קורה היום?

לצערי רוב האנשים שאני מכיר, עדין פועלים וחושבים לפי התפיסה הישנה. הם עדין חושבים במונחים של "אם רק יקבלו אותי לעבודה בגוגל אז אני אוכל להצליח בקריירה", "אם רק יסכימו לקדם אותי לראש צוות, אני סוף סוף אוכל לקדם את עצמי ואז הכל יסתדר". "אם רק יקבלו אותי לתפקיד ההוא בחברה ההיא ויעשה מה שאומרים לי לעשות - אני אהיה בסדר."

למה אנשים צעירים עדין חושבים כמו פעם? אולי בגלל שככה ההורים שלהם או המורים שלהם חושבים. זה מאוד מצער כי היום, מודל המפעל כבר לגמרי לא רלבנטי. אם נעצור לרגע ונבחן את הקריירה של אותם אנשים שהצליחו לעשות דברים מדהימים, כמו המייסד של פייסבוק, סטיב ג'ובס או אפילו דב מורן - אנחנו נגלה שהם הצליחו לעבור את השומר בשער בגלל שהם התעלמו ממנו ופשוט עשו מה שהם רוצים כאילו אין אף אחד בשער.

אין יותר שומר בשער

הקסם של העידן שאנחנו חיים בו עכשיו הוא שאין שומר בשער. אם יש לכם גישה לאינטרנט יש לכם גישה לכל העולם.
אתם לא צריכים את הטובה של אף אחד. אם אתם רוצים לעשות משהו (לפתוח חנות בגדים, לפתוח שירותי ייעוץ, להיות פרסומאיים) אתם יכולים לעשות את זה במטבח של הבית שלכם מהמחשב הנייד. היום, אם יש לך מחשב, יש לך מפעל. וזה אומר למעשה שכל מי שיש לו כמה מאות שקלים יכול להיות למעשה בעלים של מפעל.

הכוונה שלי בפוסט הזה לא הייתה להגיד שכולנו צריכים להיות יזמים ובעלי עסקים - אבל אני כן רוצה לומר שכל אחד מכם, בין אם הוא מבין את זה ובין אם לא, הוא למעשה בעלים של מפעל. אתם צריכים לחשוב על המפעל הפרטי שלכם כך:

"כשאני מביא את המחשב שלי לעבוד אצלך (המעסיק הנוכחי שלכם) בכל יום, האם אני מייצר ערך בשבילך ובשבילי? והאם משלמים לי סכום הוגן בשביל לעשות זאת? כי אם לא, אני לא צריך אותך, כי יש לי את המחשב הנייד שלי ואני יכול לייצר איתו מה שאני רוצה. אני אמצא מישהו אחר שישלם לי או אולי אפתח משהו בעצמי."

הערה קטנה לפסקה הקודמת, אם אתם מייצרים ערך רק בשביל המעסיק שלכם ולא בשביל עצמכם אז בטווח הארוך אתם רק תפסידו מההתקשרות הזאת. אתם צריכים לוודא שהערך שלכם גדל בכל עבודה שאתם עושים.

לסיכום, גם אם בתחילת הקריירה אתם תעבדו אצל מישהו אחר, זה לא אומר שאתם לא יכולים לעסוק במה שאתם רוצים או להיות מי שאתם רוצים. אם אתם רוצים למשל להיות מתכנתי אייפון אתם תהיו מתכנתי אייפון. ואם במקום הנוכחי שלכם זה לא מסתדר אז תמצאו מקום אחר שכן. אתם מחליטים מה אתם תעשו ולא אף אחד אחר. אתם לא צריכים לחצות אף שומר בשער, כי בעולם החדש אין יותר שומרים בשער. אם יש לך מחשב נייד, יש לך מפעל.

כמו תמיד, אני אשמח לענות בתגובות של הפוסט על כל שאלה שיש לכם ובכלל תרגישו חופשי לשתף את המחשבות והרעיונות שלכם עם קהל הקוראים של הבלוג.