אם יש לך מחשב נייד, יש לך מפעל

מחשבים היו קיימים בעולם כבר באמצע שנות ה60, הם היו בגודל של חדר עבודה ענק, 9 מזגנים היו מחוברים למחשב על מנת שהמעבד לא ישרף ומי שרצה לעבוד על מחשב יכל לעשות זאת רק לכמה דקות ספורות ביום כי מחשב היה מצרך נדיר ומשותף לכל אנשי הארגון (ראו תמונה).

כמובן שהאנשים היחידים שבכלל ידעו על הדבר החדש הזה שנקרא מחשב והייתה להם גישה אליו, היו אלו שעבדו עבור חברות ענק בארה"ב כמו בנקים או IBM, ומלבדם היו עוד כמה מאות סטודנטים באוניברסיטאות נבחרות בארה"ב שהייתה להם גישה למחשב שהיה שייך למוסד בו למדו.

נקפוץ קדימה לתחילת שנות ה90, מחשבים אישיים התחילו להופיע בבתים של אנשים שאינם מהנדסים או בעלי נטייה טכנולוגית. השימושים העיקריים במחשב היו למטרות כתיבה, לאחסון מידע וילדים היו נהנים לשחק במשחקי מחשב. הרעיון של מחשבים ניידים כמעט ולא היה קיים במודעות של רוב הציבור והרעיון של האינטרנט התחיל להתפשט רק באמצע שנות ה90.

מתכנתים - 6 כלים שתצטרכו ללמוד להכיר בעבודתכם הראשונה

כשהתחלתי את התואר שלי במדעי המחשב באוניברסיטת ת"א לא היה לי כל רקע קודם במחשבים ובכלל לא ממש הבנתי לאיזה עולם אני נכנס.

די מהר במהלך השנה הראשונה לאחר שיחות רבות עם חברי לתואר, הבנתי שאני רוצה להיות מתכנת. למה? בגלל שהבנתי שזה נחשב תפקיד טוב יחסית להתחיל ממנו ולשם כדאי לי לשאוף. כששאלתי מה מתכנת אמור לעשות? ענו לי באופן מתפתיע, הוא זה שכותב את קוד התוכנה.

אז לאחר כמעט 5 שנים בתחום אני מרגיש מספיק בטוח לאשר את הטענה הזו, מתכנת הוא זה שכותב את התוכנה. אך מה שלא ידעתי אז הוא שכתיבת התוכנה נעשית בכ 50-70% מזמן העבודה. 

אז מה מתכנת עושה כשהוא לא מתכנת? על זה אף אחד לא דיבר איתי לפני שהתחלתי לעבוד ולגלות את הדברים האלו בעצמי. מה שגיליתי הוא שיש אתגרים רבים בלנהל מספר רב של מתכנתים על מנת שיפתחו יחד מוצר בצורה יעילה וחכמה. האתגרים הללו משותפים לכל חברה בעולם שמפתחת מוצר טכנולוגי.

רושם ראשוני, אתם מקבלים רק הזדמנות אחת לעשות אותו

רושם ראשוני חזק ובניית תדמית חיובית הם אלמנטים קריטים לבניית קריירה מוצלחת. המוניטין שאתם תצרו לעצמכם במקום העבודה יכול להשפיע על המשך הקריירה שלכם אפילו יותר מיכולות הביצוע שלכם בעבודה היומיומית. 

מחקר שבדק הערכת ביצועים של עובדים גילה, שאלו שהצליחו לבנות לעצמם תדמית חיובית, קיבלו ניקוד גבוה יותר מהמנהלים שלהם בהשוואה לעובדים אחרים, שלמעשה הציגו ביצועים טובים יותר, אך לא עשו עבודה כל כך טובה בבניית הרושם שהם עשו על אנשים אחרים [1].

social perception, האופן שבו אנשים בוחנים ומעריכים אנשים אחרים הוא משהו שאנחנו עושים באופן שוטף כל יום כדי לנווט בעולמינו בהצלחה. יש לנושא הזה חשיבות רבה ולמרות זאת, כמה מאיתנו באמת נותנים לו את תשומת הלב הראויה?

הסיבה שהחלטתי לכתוב על הנושא היא שיש מידע חדש ורב ערך שפורסם בשנים האחרונות בעקבות מחקרים שנעשו בנושא ובהם התגלו כמה נק' מעניינות וחשובות שיעזרו לכם לבנות תדמית חיובית שהיא כמובן מרכיב חיוני לבניית קריירה מוצלחת (בשביל זה אתם כאן לא?).

רוצים להצטרף לסטארטאפ? הנה כמה דברים שכדאי לדעת

הפוסט הזה רלבנטי לא רק למי שחדש בתחום אלא לכל מי ששוקל להצטרף לסטארט-אפ ומוכן לוותר על התנאים של עבודה בחברה גדולה לטובת האפשרות להצטרף ולהיות שותף (גם באופציות) לחברה שצומחת בקצב מהיר. נק' המוצא של הפוסט הזה היא:

א) אתם לא מעוניינים להתחיל כעת מיזם חדש בעצמכם.

ב) אתם מחפשים עבודה לפי הדרישות שאתם הגדרתם ולא פשוט הולכים לעבוד במקום הראשון שמציע לכם לעבוד אצלו. למי שהנושא הזה חדש לו אני ממליץ להתחיל מהדבר הראשון שצריך לדעת לפני שמתחילים לחפש עבודה.

ג) החלטתם שאתם רוצים להצטרף לחברת start-up

מבחינתכם, ככל שהשלב מוקדם יותר - כך רמת הסיכון שהחברה תיכשל עולה, אבל יחד עם הסיכון יש גם סיכוי, ככל שתגיעו לחברה בשלב יותר מוקדם תוכלו להתמקח על כמות גדולה יותר של אופציות ואם החברה תצלח את השלבים ותגדל, אתם תגדלו ביחד איתה (גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כספית).

תחילה, אני אפרט על סוגי הסטארט-אפ השונים שקיימים בתעשיה שמתאפיינים על פי השלב המימוני (financing stage) שבו החברה נמצאת. נהוג לתאר את השלב שבו סטארט-אפ נמצא לפי שלבי המימון הכספי שהוא כבר עבר, שכן אמון המשקיעים מעיד המון על סיכויי החברה להצליח בהמשך הדרך. בסוף הפוסט אני אסביר איך מחשבים שווי של אופציות? וכמו כן אני ממליץ לכם לקרוא את הפוסט שכתבתי על כמה אופציות אני צריך לבקש מהסטארטאפ שאני חושב להצטרף אליו.