כנראה שלא, נכון? למה בעצם? בגלל שלא משנה כמה הוא עשה רושם של בחור נחמד ואולי גם עם שכל, אין לו נסיון בכלל, ובטח שלא בא לכם שהוא ילמד איך לעשות את עבודתו ויעשה את כל ה"טעויות של מתחילים" על חשבון הכיס שלכם. כדאי שתעצרו לרגע ותחשבו על מה שאתם הייתם עושים בסיטואצייה הזו, כי זה בדיוק מה שיעשה כל מנהל שמראיין בוגר תואר טכנולוגי ללא כל נסיון.
אני מנחש שאם הייתם עומדים בפני אותו עורך דין צעיר, הייתם כנראה אומרים לו משהו בסגנון של: "אתה נראה כמו מישהו שיש לו הרבה פוטנציאל להצליח, אולי כדאי שתחזור אלינו כשיהיה לך קצת יותר נסיון, כרגע אנחנו מחפשים מישהו שיצליח לתת לנו ערך החל מהיום הראשון שאנחנו נשלם לו". כנראה זה מה שיגידו לכם, אם תסיימו את התואר ולא יהיה לכם כל נסיון בתעשייה.
הסיכונים שבהעסקת עובד מתחיל
מעסיק שמתכוון להעסיק עובד חסר נסיון לוקח על עצמו סיכונים לא מבוטלים שכן בחודשיים הראשונים של העובד החדש בחברה הוא לא יתרום שום ערך לחברה מכיוון שהוא יצטרך ללמוד דברים רבים שיהיו לו חדשים (ניהול קבצים, ניהול באגים, כתיבת קוד איכותי ועוד) לעומת כל עובד עם נסיון בתחום שכבר מכיר אותם. מעבר לזה העובד יצטרך ללמוד את הטכנולוגיה הספציפית שבה החברה מפתחת את מוצריה. וכמובן המעסיק לוקח סיכון מבחינת היכולות הבין-אישיות של העובד מכיוון שאין ערובה לכך שהוא יצליח לתפקד בתוך בצוות, לקבל הוראות מהמנהל שלו ולבצע אותן, ובכלל להיות בן אדם שנעים לעבוד איתו.
לכל תעשיה יש את החוקים שלה ואת הדרך המקובלת למסלול קריירה מבטיח. למשל, אם נמשיך את הדוגמה מתחום עריכת הדין, בתחום זה מקובל לסיים את התואר ללא צבירת נסיון תעסוקתי במהלכו, להתמחות שנתיים במשרד מוביל כלשהו, ולאחר ההתמחות ובחינות הלשכה - להמשיך כעורך דין מתחיל באותו משרד.
בתחום ההיי טק, הדרך המקובלת היא לצבור נסיון תעסוקתי עוד בזמן התואר, שכן זה הזמן שבו חברות רבות מוכנות לקחת על עצמן את הסיכון שכרוך בלקחת עובד חסר כל נסיון ולהכשיר אותו "על חשבונם" עד שיהפוך להיות עובד פרודקטיבי.
2 תקנים, 2 גישות
כאשר יש תקן בחברה למשרת סטודנט הגישה הכללית היא: "ברור שלא יהיה לו כל נסיון, הוא רק סטודנט" ואף גורם בחברה לא מצפה לתפוקה אמיתית בטווח הקצר, הגישה בהעסקת סטודנט היא שזו השקעה לטווח הארוך וברוב המקרים מדובר בהשקעה טובה מכיוון שאם וכאשר הסטודנט יהפוך להיות פרודטיבי, הוא יעלה לחברה בערך חצי ממהנדס שסיים את התואר.
אני אסביר, סטודנט מתחיל בצוות פיתוח יקבל 50-60 ש"ח לשעה, שבשבילו זה ייראה המון אבל בשביל החברה מדובר במשכורת חודשית (אם מחשבים לפי 9 שעות עבודה, 22 ימים בחודש) של פחות מ11 אלף ש"ח, בפועל הסטודנט לא יגיע למכסת שעות של משרה מלאה כך שהמשכורת החודשית שלו תהיה באיזור 7000 ש"ח כנראה. וזאת לעומת משכורת ממוצעת של מהנדס מתחיל שנעה בין 16 ל20 אלף ש"ח. מכאן ברור שאם הסטודנט הופך לפרודקטיבי החברה שהעסיקה אותו, עשתה את עסקת חייה.
אז למה שלא יסכימו להעסיק בוגר תואר חסר נסיון באותה צורה?
כדי להבין את התשובה צריך שוב להסתכל מנק' המבט של המעסיק. אם למנהל יש תקן פנוי לעובד במשרה מלאה, הוא למעשה כבר קיבל אישור עקרוני מההנהלה לתקציב של מהנדס נוסף (עוד כ20 אלף ש"ח בחודש נגיד) - הוא ירצה עובד שיוכל לתת מקסימום תפוקה לצוות כמה שיותר מהר. וחבל לו לבזבז את התקן על עובד מתחיל למרות שכנראה ישלם לו פחות (הכסף שייחסך כאן, עבור המנהל, מרגיש יותר כמו לזרוק את התקציב שהוא קיבל לפח) וזאת משום שאם הצוות של אותו מנהל, לא ייתן תפוקה לאחר מילוי התקן, יבואו אל המנהל בטענות. ולכן מדובר בסיכון גדול הרבה יותר מזה של להעסיק סטודנט מתחיל.
הבונוסים של מי שעושה תואר טכנולוגי
עוד סיבה לעבודה בזמן התואר שטרם נגענו בה ובעיני לא פחות חשובה היא שיש לכם הזדמנות כבר בזמן התואר לדעת איך ייראה העתיד שלכם בסוף התואר. תנסו לחשוב על כל מי שלומד משפטים, חשבונאות, אדריכלות ובערך כל מקצוע אחר - הוא לעולם לא ידע איך זה לעבוד באמת במקצוע בו בחר אלא רק לאחר סיום התואר. תחשבו כמה מבאס יכול להיות לעשות תואר במשך 4 שנים רק כדי לגלות כמה חודשים אחרי שכל התחום הזה שבחרתם בו הוא בכלל לא בשבילכם ואם הייתם יודעים שככה יראה "העולם האמיתי" לא הייתם מבזבזים את ה4 שנים האחרונות שלכם בשטות הזאת.
לרוב הסטודנטים בישראל אין את הפריוילגיה הזאת שיש לכם. סטודנט למדעי המחשב או כל תואר טכנולוגי אחר, יכול כבר בשנה השניה לחוות בעצמו את "העולם האמיתי" הזה וכבר בשלב מוקדם לדעת איך זה מרגיש לעבוד בתחום ואם זה תואם את הציפיות שלו או לא.
מעבר לזה יש עוד נק' שטרם נגעתי בה - כסף!! אתם הולכים להרוויח כסף והרבה. כל סטודנט בארץ יכול רק לאחל שיהיו לו הזדמנויות להרוויח את סכומי הכסף שסטודנטים כמובם יכולים להרוויח.
עוד בונוס רציני הוא שברגע שתתחילו לעבוד, הלימודים של התואר עצמו יהיו לכם יותר מעניינים מכיוון שתוכלו לקשר בראש את מה שאתם לומדים בכיתה ל"עולם האמיתי". מעבר לזה, יש סבירות גבוהה שבקורסים מסויימים ילמדו חומר שכבר יצא לכם ללמוד דרך העבודה - ובמצבים כאלה אתם ממש מרגישים כאילו דפקתם את המערכת, גם שילמו לכם כסף וגם למדתם בזמן הזה לקורס בתואר. מה יכול להיות יותר טוב מזה?
אז למה בעצם יש סטודנטים שמסרבים לעבוד בזמן התואר?
אם תשאלו סטודנט שבחר לא לעבוד בזמן התואר הוא יענה לכם כנראה אחת משתי הסיבות הבאות: "אם אני יעבוד הממוצע ציונים שלי ייפגע ואני מעדיף לסיים את התואר עם ממוצע גבוה ללא נסיון תעסוקתי מאשר ממוצע בינוני ונסיון תעסוקתי", הסיבה השניה: "אין לי זמן, אני גם ככה עמוס בכל התואר הזה ואין לי שניה לנשום, איך בכלל אפשר עוד לחשוב על לדחוף יומיים בשבוע עבודה?". הנה מה שהייתי עונה לכל אחד מהטיעונים האלו:
עבודה תפגע לי בממוצע
אם המטרה שלכם היא להיות מצטייני דיקן ולהמשיך לתואר שני ודוקטורט באקדמיה, יכול להיות שבאמת עדיף לכם להשקיע בלימודים ולא בעבודה שכן שם אתם רואים את עתידכם. לעומת זאת, אם אתם רואים את עתידכם בתעשייה, את הידע האמיתי אתם תרכשו שם ולא במוסד הלימוד (למרות שבהחלט יש קורסים מועילים). באמת שאין סיבה לחשוש מפגיעה בממוצע מכיוון שגם אם הוא יירד בכמה נק' - יחד עם הנסיון התעסוקתי שלכם, אתם תהיו במעמד גבוה יותר בשוק העבודה מכל בוגר תואר חסר נסיון שיש לו את הממוצע שיכל להיות לכם אם הייתם מוותרים על עבודה במהלך התואר.
אין לי זמן...
אין שום ספק שאפילו רק בשביל לסיים את התואר בממוצע עובר כלשהו - דרוש זמן רב לאורך כל הסמסטר. אם אתם מרגישים שאין לכם זמן לעבוד בזמן התואר העצה שלי היא פשוטה: תמרחו קצת את התואר, כלומר במקום לעשות תואר ב3 שנים תעשו אותו ב4 שנים. אולי עכשיו זה נראה לכם שינוי גדול אבל בתכלס זה ממש שטויות ואף אחד לא יזכור בסוף אם סיימתם בסמסטר אחד נוסף או שניים. אתם תוכלו להוריד קורס אחד או שניים מכל סמסטר ואין שום ספק שזה יסדר לכם את היומיים שאתם צריכים בשביל לעבוד בזמן התואר. היתרונות שתקבלו מעבודה בזמן התואר הם ברורים לכם בשלב הזה של הקריאה אני מקווה...
כמו תמיד, אני אשמח לענות בתגובות של הפוסט על כל שאלה שיש לכם ובכלל תרגישו חופשי לשתף את המחשבות והרעיונות שלכם עם קהל הקוראים של הבלוג.